איך לא לכעוס על עצמך אם אכלת יותר מידי 

האם את כועסת על עצמך אם אכלת יותר מידי או אם אכלת משהו שלא רצית?

האם את שונאת את עצמך שהתנהגת בדרך מסוימת?

האם את חושבת שאם רק היית יכולה לשלוט על עצמך כזה מגיע לאוכל אז הכל היה בסדר? שאם רק היה לך קצת יותר כח רצון ושליטה עצמית היית יכולה להפסיק את בולמוסי האכילה ולהיות רזה. 

זהו קו מחשבה שמביא בדיוק לתוצאות ההפוכות.

ככל שאת מנסה יותר לשלוט בעצמך, כך ההתנהגות שלך יוצאת מכלל שליטה. ככל שאת כועסת על עצמך יותר, כך את יותר רוצה להתנחם באוכל ולברוח מהדברים שאת אומרת לעצמך באמצעות אוכל.

אז מה הפתרון?

הפתרון הוא לקבל את החלק המפחיד הזה בתוכנו. החלק שאנחנו שונאים, החלק שרוצה לאכול כל דבר בכל מקום ובכל זמן. איך אנחנו מקבלים אותו? אנחנו יכולים להתחיל על ידי לסלוח לעצמנו. לסלוח לעצמנו שאנחנו רוצים לאכול. זה בסדר לרצות לאכול. זה אפילו בסדר לרצות לאכול יתר על המידה. אפילו אנשים רזים טבעית עושים זאת מידי פעם. אם קורה שאת אוכלת יותר מידי, קבלי זאת וסלחי לעצמך, בשום אופן אל תנזפי בעצמך ואל תגידי לעצמך מילים קשות.

יש סיבה טובה שאכלת. יש כוונה חיובית לכל דבר שאנחנו עושים. מאחורי כל התנהגות ופעולה שאנחנו עושים, גם אם הם בעייתיים או שליליים, יש כוונה חיובית שהיא בדרך כלל לא מודעת, המניע הוא חיובי, אנחנו רוצים להשיג מזה משהו והכוונה החיובית לגבי אכילת יתר במקרה הזה יכולה להיות משהו כמו לרצות להרגיש טוב, לרצות להרגיש בטוחה, להירגע, להתנחם, לקחת פסק זמן. מהמקום הזה של הבנה, סליחה לעצמנו וכיבוד הכוונה החיובית שלנו יכולות להיות כל מיני הזדמנויות חדשות וטובות זמינות עבורנו, פתרונות חדשים שאפילו לא דמיינו שהם אפשריים לפני כן.

לכן זנחי את רגשי האשם והשיפוטיות (הם גם לא מועילים ואף מובילים לעוד אכילת יתר) וחפשי דרכים אחרות לספק את צרכיך ולמלא את הכוונה החיובית שבאכילה רגשית.